מוזיאון חיל האוויר - "שמורת הטבע של חיל-האוויר"

מוזיאון חיל-האוויר "שמורת הטבע של חיל-האוויר"

מזמין אתכם מנהלי הקייטנות לסיור בשבילי ההיסטוריה האווירית של מדינת ישראל.

במוזיאון תוכלו לראות כ-120 כלי טיס שונים. החל ממטוס ה"מסרשמידט" של מלחמת העצמאות, ועד מטוס ה"בואינג-ראם", ה"לביא" וה"פאנטום".

"במעמד מפקדים, עמיתים ונכבדים - אשר סייעו במימוש רעיון הקמת מוזיאון לחיל-האוויר,

אנו מתכבדים היום, במלאת ל"ז שנים לחיל-האוויר, בהנחת אבן פינה במוזיאון חיל-האוויר בבסיס חצרים

אנו חדורי אמונה כי מפעל רב חשיבות זה, יתרום להעמקת והשרשת מורשת חיל-האוויר בארץ ובתפוצות לדור זה ולבאים אחריו"

-מתוך מגילת אבן הפינה למוזיאון חיל-האוויר, 16 ביולי 1985

ייעוד המוזיאון:

להוות מרכז לאומי שתפקידו לשמר את מורשת חיל-האוויר, לחקור אותה, להציג ולהנחיל אותה, לציבור ישראל ככלל ולדורות הבאים של לוחמי וחיילי חיל-האוויר בפרט, על מנת לקרב אותם לחיל ולמורשתו תוך יצירת זיקה ויחסי גומלין ביניהם.

מראשית דרכו הכניס חיל-האוויר לשירותו כלי טיס מסוגים שונים. במלחמות וברגיעה חידש את פניו, ובאופן טבעי קלט מטוסים מתקדמים יותר אשר תפסו את מקומם של המטוסים הוותיקים. בשנותיו הראשונות, היה זה ערב רב של מטוסים שנרכשו בכל רחבי העולם. את מקומם של מטוסי הקישור והסיור, אשר שימשו את "שירות האוויר" של ה"הגנה" בראשית מלחמת העצמאות, תפסו מטוסי הקרב הבוכנתיים, דוגמת המסרשמידט, הספיטפייר והמוסטנג, בוגרי מלחמת העולם השנייה. עם קליטתם של מטוסי המטאור הבריטיים, נכנס חיל-האוויר לעידן הסילון, אשר סימן את קיצו של דור מטוסי הבוכנה.

הדינמיקה ברורה וטבעית: בבוא היום יפרשו גם מטוסי הקרב החדישים ביותר כיום לטובת מטוסים הנמצאים כרגע, כנראה, רק על שולחן השרטוטים...

קצב האירועים המהיר במזרח התיכון ומרוץ החימוש המואץ בו היתה נתונה ישראל, לא אפשרו לחיל-האוויר להקדיש את מלוא תשומת הלב והמשאבים הדרושים לשימור אותם כלי טיס ותיקים אשר זה עתה יצאו משירות. רבים מכלי הטיס הפורשים נותרו זנוחים בבסיסי החיל, חלקם אף פורקו לגרוטאות ונכחדו - אחרים שימשו להכשרת טכנאים בבתי-ספר מקצועיים ברחבי הארץ.

במרוצת השנים נעשו בחיל-האוויר ומחוצה לו מספר ניסיונות לשנות את המצב. כך הוקם בשנת 1957 בעיר רמת-גן "בית עמנואל", על שמו של הטייס עמנואל רוטשטיין ז"ל שנפל במלחמת העצמאות. מוסד זה אשר הוקם ביוזמת חיל-האוויר, עיריית רמת-גן ומשפחתו של רוטשטיין, הוגדר רשמית כמוזיאון חיל-האוויר, והוצגו בו, בין היתר, חלקי מטוס ספיטפייר, מכשירי מכ"ם היסטוריים ושרידי מטוס אוסטר שרוף ממלחמת העצמאות. אולם, במשך השנים השתנה ייעודו של הבית, שהוסב למרכז קהילתי עירוני.

אחד מבכירי החיל הראשונים אשר פעלו למען שימור המטוסים ההיסטוריים, היה תא"ל זוריק לב ז"ל. בעת היותו מפקד בסיס רמת-דוד, בתחילת שנות ה-70', הציל מספר מטוסי עבר על-ידי כך שהציב אותם באחד המוסכים בבסיסו, שזכה לשם "פינת המטוסים ההיסטוריים".

פינות שכאלו הוקמו גם בבסיסי החיל בחצור ובחיפה, ביוזמה מקומית, ולאו דווקא כלל חילית.

גישה זו החלה להשתנות עם מינויו של תא"ל (מיל') יעקב טרנר למפקד בסיס חצרים בשנת 1977. תא"ל (מיל') טרנר העמיד לעצמו למטרה לקבץ את שארית מטוסי העבר הפזורים ברחבי הארץ לבסיס חצרים, ולהקים מוזיאון לחיל-האוויר. מלאכת האיסוף נמשכה שנים רבות שבמהלכן קובצו המטוסים והועמדו בתוך הבסיס. מפאת הימצאות המוזיאון בתוך בסיס צבאי, לא התאפשרה אליו גישה לאזרחים. לפיכך, הוחלט לפתח תוכנית אב ובה הוגדר איזור סמוך לגדר המזרחית של הבסיס אשר יוכל לשמש את המוזיאון. בשנת 1982 הועברו המטוסים מתוך הבסיס אל אתר זה.

ב-20 ביוני 1991 נפתח מוזיאון חיל-האוויר באופן רשמי לקהל הרחב. מטרתו העיקרית הינה להוות מרכז לאומי שתפקידו לשמר את מורשת חיל-האוויר, לחקור אותה, להציג אותה, ולהנחיל אותה לציבור בישראל ככלל, ולדורות הבאים של לוחמי וחיילי חיל-האוויר בפרט. זאת, על-מנת לקרב אותם לחיל ולמורשתו, תוך יצירת זיקה ויחסי גומלין.

מיקומו של המוזיאון

למיקומו של המוזיאון בסמוך לבסיס חצרים מספר יתרונות, ביניהם מזג אוויר יבש התורם לשימור המטוסים, פוטנציאל השטח הרחב, קשר תחזוקתי לבסיס וקרבה למסלולי הטיסה שלו, וכן תרומה מיוחדת לפיתוח התיירות בנגב וקרבה לבית הספר לטיסה המאפשרת לגדל את פרחי הטיס ואת השוחרים על ברכי מורשת החיל.