חזרה לתוצאות החיפוש

בית הכנסת הגדול בירושלים -

  • שם:
    בית הכנסת הגדול בירושלים
  • עיר/ישוב:
    ירושלים
  • כתובת:
    המלך ג'ורג' 56
  • מנהל/ת:
    משרד
  • טלפון:
  • דוא”ל:

בית הכנסת הגדול נבנה על פי רעיון שהביע הרב הראשי לארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ״ל. הרעיון הובא לידיעתו של ד״ר משה אברהם יפה ז״ל שהיה אז יו״ר הנהלת היכל שלמה ונשיא איחוד בתי הכנסת בישראל, שהגיב ״אם זה מה שהרב רצה, זה מה שהרב יקבל״. הרוח הפיננסית שאיפשרה את בניית בית הכנסת, עומדת לזכותם של סר אייזיק וליידי אידית וולפסון ז״ל מלונדון. בית הכנסת הוקדש לזכרם של ששת המיליונים שניספו בשואה ולזכרם של אותם שנפלו במלחמות להקמתה והגנתה של מדינת ישראל.

אדריכלות

הבניין עוצב ע״י האדריכל הישראלי אלכסנדר פרידמן ז״ל שרבים מבנייניה המפוארים של ירושלים תוכננו על ידו. בהיכל התפילה למעלה מ-1,400 מושבים והתכנון האקוסטי מאפשר את שמיעת החזן והמקהלה בכל מקום בהיכל התפילה ללא הפרעה.

המביט מהבמה לכיוון ארון הקודש, יבחין בצורת המנורה מעל ארון הקודש, כאשר, עמודי המנורה משיש מופרדים ע״י חלונות מעוצבים. העיצוב הינו יצירת אומנות פרי ידיה של האמנית השוויצרית רג׳ין היין פרוידנרייך ז״ל שאף תרמה את החלונות.

בימה וארון קודש

על הבימה מאצילה נברשת כבדת משקל שתוכננה אף לצורך אקוסטי. בצדדי היכל התפילה, חלונות אומנתיים פרי יצירתו של האדריכל אלכסנדר פרידמן ז״ל.

ה-נברשת

נברשת מרהיבה שמשקלה יותר משלוש טון, מאירה ומדגישה את ייחודיות אולם התפילה הראשי באופן שמאפשר למתפללים לראות את כל החלל ללא חסימת שדה הראייה מכל מקום בהיכל. חלונות הויטראז' בצדי אולם התפולה, נוצרו על ידי ד"ר אלכסנדר פרידמן ומסמלים נושאים הקשורים לשבת, חגים ואירועים מהתנ"ך

מירב הבתים היהודיים מעידים על הדרים בו באמצעות המזוזה תלויה על המשקוף. מקורה עוד בימי משה. בשעה שהכה הקב"ה את מכת בכורות הגנו בני ישראל על בתיהם ממלאך המוות על ידי מריחת דם טלה על מזוזות ביתם. המזוזה מסמלת מסירות לאל עליון והכרה בהיותו כל יכול. המזוזה תוכננה למקד את תשומת הלב באל בכל פעם שאדם נכנס לבית או יוצא ממנו. היא הופכת את בתינו למקום מקודש ומזכירה לדייר את מקומו – דייר – מאחר שהאל הוא הבעלים האמתיים של הכול. כאשר אנו נכנסים הביתה אנו מניחים ידנו על המזוזה כדי להזכיר לעצמנו שאנו דורכים על קרקע מקודשת. כאשר אנו יוצאים מהבית אנו מניחים את היד על המזוזה ומוסרים את ביתינו להשגחת האל לשם שמירה.

בילדותה, אביה של ד"ר בלה רוזנבאום הרימה בזרועותיו על מנת לאפשר לה לנשק את המזוזה בפתח הבית. זכרון ילדות זה היה כה חשוב ומשמעותי, שהוא הוביל אותה לאמונה שהמזוזות הן "היהלומים של הבית" והן מייצגות מצווה התלויה בחפץ הנוגעת לכולם - גברים, נשים וילדים. בשל אלה התחילה ד"ר רוזנבאום בשנת 1940 לאסוף מזוזות בעלי ייחוד אומנותי מן המאות ה-19 וה-20 מכל רחבי העולם .המאמצים הרבים שנעשו במהלך כל חייה של ד"ר בלה רוזנבאום, שאבו השראה ועידוד מהאהבה והמסירות העמוקה לאמונת ישראל, ומחויבות להנציח את המורשת המהוללת של האומה לדורות הבאים.

האוסף הוקדש על ידי הד״ר בלה והרב יעקב רוזנבאום מניו יורק לכבודו של הרב יצחק דוד גרוסמן שליט״א, חתן פרס ישראל, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, רבה של מגדל העמק ונשיא מוסדות 'מגדל אור'.

מזוזת רבי נחמן מברסלב

בשנת 1808 העציג אחד המתפללים בקהילתו של רבי נחמן, הרב הנערץ מברסלב, כיסא מלכות מרהיב מתנה לרב. הכיסא יצירה מופלאה הכוללת חריטות של עופות וחיות מן התנ"ך מגולפות ומעוטרות בזרי פרחים משולבות בעץ החיים.

לאחר פטירתו של רבי נחמן, הוסתר הכיסא ונשמר אצל חסדיו עד 1936. אז פורק הכיסא, וכל חלק הוברח בנפרד מרוסיה הקומוניסטית לקהילת ברסלב בארץ ישראל.

ב-1985 פנו חסידי ברסלב לאמן הישראלי הנודע כתריאל שוגרמן והציגו לו את השרידים אכולי התולעים. הם ביקשו ממנו לשחזרת הכיסא. חלקים רבים היו רקובים מכדי שאפשר יהיה להרכיבם, אבל כתריאל הצליח לשחזר אלמנטים רבים בעבודת אומנות מושלמת.

לאחר שחזור הכיסא ביקשה בלה רוזנבאום מכתריאל ליצור משרידיו שהושלכו מזוזה לאוסף שלה. חסידי ברסלב דחו תחילה בתוקף את הבקשה. הם הגנו בקנאות על כל שבב מהכיסא, אך בסופו של דבר הסכימו להתיר לכתריאל לעצב את המזוזה.

מסלולי התולעים ניכרים היטב לעין על גבי בית המזוזה העדין.

(כיסא המלכות ששוחזר ביד אמן, נמצא כיום נמצא היום תחת השגחה במתקן זכוכית ושמירה של 24 שעות ביממה באחד ממרכזי ברסלב במאה שערים בירושלים.)

מזוזת שלום מעין הוד

בלה פגשה את שלום – אדם מבוגר שמכר מזוזות בדוכן תצוגה מתקפל – בקהילת האמנים של עין הוד בשנת 1965. המזוזות שלו מספרות סיפור מרתק על רוחו וניצחונו של העם היהודי ועל מורשתו שלא נשברה מול כל אתגר וקושי.

לפני מלחמת העולם השנייה התגורר שלום בעיירה קטנה בפולין. הוא התפרנס מכתיבת קלפים למזוזות ולחפצי פולחן יהודיים אחרים. כאשר אספו הגרמנים את כל היהודים בעיירה על מנת לשלחם למחנות ריכוז הצליח שלום להסתיר על גופו כמה גווילי קלף קטנים ועט.

עם הגיעו למחנה נשבע לכתוב מזוזות רבות ככל שיוכל ולהפיצן בכל קסרקטין. המזוזות נקבעו אצל אותן בקסרקטינים, בגומחות נסתרות מאחורי דלתות. על מנת לשמר כראוי את הקלפים שבמזוזות הצליח שלום להשיג שקיות נייר חום. הוא קרע אותן לריבועים ועטף בהן את הגווילים. כדי להבטיח שהמגילות יוחזקו ולא ייפלו, סובב את קצות הנייר.

משפחתו של שלום נספתה במשרפות. שלום הוא השריד מוצל מהאש. ב-1950 עלה לישראל והחל להשיב לעצמו את התמחותו הקודמת כסופר סתם.

את בית המזוזה המתואר כאן עיצב לזכר ידידיו ומשפחתו האהובה. המזוזה עשויה ברזל יצוק, כמו מעשנות המשרפות. מידותיה 17 ס"מ על 2 ס"מ, ועיצובה מנציח את הנייר החום המפותל שהשתמש בו שלום כדי לעטוף את המגילות שהכין במחנה, ושעזרו לשמור על גחלת החיים של אסירים רבים בייסוריהם.

תוכן יעלה בקרוב